רש"ש על נדרים כ״ג

1 ר"ן ד"ה והתיר נדרים בסופו. ומסתברא כו' דמשמע הא במקום שיש חכם א"מ כו'. בירושלמי ס"פ נערה המאורסה ג' שיודעין לפתוח מתירין כזקן סברין מימר במקום שאין זקן רבנן דקסרין אפי' במקום שיש זקן. וזה אישתמיט מהחו"י בתשובה קכ"ט:

2 ר"ן ד"ה וכיון דאמר כל נדר. דכיון דקתני אף כו' ולאו משום תנאי שהתנה דא"כ מאי אף. כצ"ל:

3 רא"ש ד"ה תני ובלבד שלא יהא זכור בשעת הנדר. כצ"ל:

4 רא"ש ד"ה תנא קא מסתם. דקתני ובלבד שיהא זכור כו'. מוכח להדיא דמפרש דהא דאמר אביי תני ובלבד כו' אין רצונו לשבש המשנה אלא ר"ל דתפרש כן הכוונה ועמש"כ בשבועות טז בס"ד: